top of page
פוסטים אחרונים
ארכיון

ערים מובילות דמוקרטיה ?

אז איך בכלל בעידן בו כולם מחוברים (אבל כמה מאוגדים או מאורגנים) כשתהליכי האורבניזציה רק מתגברים, וקבוצות, תנועות ולעיתים גם קהילות נולדות ונוצרות להן - ערים מובילות דמוקרטיה ? שהרי דמוקרטיה - "שלטון העם" - היא שיטת ממשל בה יש לאזרחים יכולת וזכות להשפיע על המדיניות הציבורית במדינתם, באופן חוקי וממוסד. הם יכולים לעשות זאת, לדוגמה, באמצעות הבעת דעות בפומבי, הצבעה בבחירות או במשאלי עם, השתתפות בדיונים לפני ההחלטות ובהחלטות עצמן, התמודדות בבחירות או הצטרפות אל מפלגה המתמודדת בהן. דמוקרטיות של ימינו מעמידות במרכז גם את ההקפדה על שמירת זכויות אדם כמו: הזכות לחירות, חופש הביטוי, חופש התאגדות, זכות הקניין וחופש התנועה. אז איך זה בא לידי ביטוי בשטח - כמה דוגמאות מהשבועיים האחרונות. אחד התחומים שהכי כיף לעקוב אחריו זה הנושא של התפתחות קהילות אורבניות (ולא רק בגלל שאני גר בדרום תל אביב או שהמיזם של CommAgain התקבל לחממת המיזמים חברתיים של מזא"ה 9) - התחום הזה מתפתח מאוד משלל סיבות וכיוונים ומיטיב להסביר זאת מיכאל וולה - מנהל המחלקה לתכנון ופיתוח קהילתי בדברים שכתב בסיום כנס עולמי בחסות קרן רוקפלר שנערך לפני שבועיים בניו יורק וקיבץ נציגים מרשת של 100 ערים מכל העולם - "בכל העולם ממשלות מתקשות למשול וערים נכנסות לוואקום שהן משאירות. ראש עיריית ניו יורק אומר את זה במפורש - "ראשי ערים באמריקה מבינים שאף אחד לא יעשה את העבודה במקומנו". אבל זה לא סיפור אמריקאי - בעולם שבו חצי מהאנושות כבר מצטופפת בערים מרתק לראות איך עיריות בכל היבשות הופכות למשמעותיות יותר ויותר ומתמודדות עם אותם אתגרים גדולים - החל מתשתיות תחבורה חדשניות, דרך דיור בר השגה וניסיון להתמודד עם אי השוויון הגדל ועד להפיכה של ערים לסמל המאבק על פלורליזם וערכים ליברלים." אז איך הדברים עובדים ב"עולם המחובר" ? פעם היו עושים סקרים בשביל לברר מה אנשים רוצים (או כלל לא היו שואלים ופשוט בונים), כיום הדברים נבנים ומתוכננים תוך בנייה של דיאלוג ושיח - איך זה בא לידי ביטוי - בשבוע שעבר נערך מפגש שיתוף ציבור רגע לפני שמרכז הצעירים החדש בשכונת התקווה יפתח.


פעם (וגם היום) המרכזים הציבוריים יוצרים מרחב מזמין שמעורר ומפתח שיח קבוע על נושאים חמים ורלוונטיים לחיי היומיום שלנו בשילוב עם תרבות (שבעצם מהווה את הבסיס לכל חברה שהיא) כך למשל אתמול במזא"ה 9 - בית הצעירים של תל אביב נערך אירוע רב תחומי "כאן גרים! דיבור ברור על מצב הדיור" שמשלב הרצאה, שירה מדוברת, מפגשים עם נציגים שונים מהעירייה (אורלי אראל – מנהלת אגף תכנון העיר וסגנית מהנדס העיר, סגנית מנהלת האגף לתכנון אסטרטגי- חדוה פיניש, נעמה בן זאב, סמנכ"לית עזרה וביצרון שהקימה את הבית להתחדשות עירונית ומיכאל וולה – מנהל המחלקה לתכנון ופיתוח קהילתי) לצד פעילים חברתיים וקהילתיים שיוזמים בעיר.

פעם הייתה הפרדה די ברורה בין יצרנים של מוצרים וספקים של שירותים וכיום המושג של "יצרכן" - להלן המושג "prosumer" בעידן ה"כלכלה השיתופית" (כלכלת תיווך) הולך וצובר תאוצה ברמה העירונית זה בא לידי ביטוי שמחר (יום רביעי ה-16.8) יערך בשכונת התקווה מפגש תושבים תחת הכותרת "הצגת תכנית התיירות בשכונת התקווה בתים מארחים" - "תושבים המעוניינים להשתלב באירוח תיירים בשכונת התקווה ולהציע מניסיונם בתחום הבישול, האמנות והיצירה או לספר את סיפורם האישי מוזמנים להגיע למפגש בנושא, המציג פרטים על התכנית כולה ועל קורס יזמות בתיירות". עדיין לעיתים ישנם אתגרים רגולטוריים בנושא ותמיד האיגודים המקצועיים ינסו לשמור על המעמד והטריטוריה כשלאחרונה הנושא מתחמם יותר ויותר סביב מהלכים של חברות תיירות/כלכלה שיתופית וגם הצעת חוק חדשה שהונחה על שולחן הכנסת וכך זה נראה בדה מרקר "שביל לא מסומן: השוק הפרוץ של מורי הדרך בישראל" או "למה כשהיסטוריון, סופרת או אדריכל מדריכים טיולים הם נחשבים לעבריינים" - ומעניין מה יעשו תושבי השכונה כשהם רוצים עוד קצת לעבוד, לארח ולשלם שכר דירה.


אולי זאת רק התחושה שלי אבל נדמה לי שפעם לאנשים היה יותר איכפת בסביבה הקרובה שלהם - ולעיתים בשביל לעודד מעורבות חברתית תמיד נחמד שיש "גזרים" שלעיתים באים בתור מלגות לסטודנטים. לאחרונה מפעל הפיס החליט על שינוי מערכתי בו מועברת האחריות התפעולית לרשויות המקומית. עיריית תל-אביב- יפו באמצעות המחלקה לרווחה חינוכית החליטה לשאת באחריות זו כדי להרחיב את מספר המלגות לסטודנטים ואת סכומיהן. לפיכך הוחלט על פתיחת תכנית 'מלגת המאה' במסגרתה נעניק 200 מלגות לימודים, ע"ס 10000 ₪ תמורת עשייה קהילתית בת 100 שעות לסטודנטים לתואר אקדמי ולתעודת הוראה משכונות הדרום ומיפו (המלגות מוקצות גם לעמותות הפועלות בעיר).


בעולם החדש והחדשני כשמשיקים איזה מיזם ומרחב חדש שעוסק בנושא מסויים - חלק מההתנעה שלו הוא הדיון סביב ה"מטא" - ההפשטה והמהות הפנימית של הנושא כך כשעובדים בימים אלו על השקת הרציף - מרכז היזמות החדש בנווה שאנן מרחב קהילתי חדש שמושק בימים אלו הסדנאות הראשונות אליהן מזמינים את השכנים הן סביב הנושא של חדשנות, חשיבה יצירתית, יוזמות קהילתיות, ניהול פננסי משפחתי וכ"ו.


1. סדנאות בחדשנות וחשיבה יצירתית: mאריכים: ימי רביעי ה-16 וה-23 לאוגוסט שעות: 18:30-20:30

2. סדנאות באוריינות פיננסית תאריכים: ימי שני ה-21 ו-28 לאוגוסט 2017 שעות: 18:30-20:30 3.מפגש השראה על יזמות חברתית קהילתית, פאנל ושיח פתוח עם יזמים שהצליחו לעשות שינוי בקהילה שלהם. היזמים שישתתפו בפאנל: עדן שושני תושבת שכונת התקווה שהקימה את תקווה IN, אבישי צגהון ברוך יזם פסטיבל הקולנוע החברתי בלוד, אורלי לופולד שהקימה את קואפרטיב "שלנו".

תאריך: ה30 לאוגוסט 2017, בין השעות 19:00-21:00

 

ולקינוח - עמית, מנהלת הספרייה - מרכז החדשנות של עיריית תל אביב מחליפה תפקיד והיום התפרסם קול קורא להחליף את מקומה בתור מנהל/ת הספרייה - שיהיה בהצלחה.

​והדיז'סטיף של אחרי הקינוח - אוטוטו כבר ספטמבר עם ועידת תל אביב לחדשנות אורבנית (במקביל לאירוע ה-DLD- מוזמנים לסמן לכם ביומנים ולבדוק מסלולים אז מי אמר/ה חדשנות אורבנית ולא קיבל "ערי מגדלור" ערים כמובילות הדמוקרטיה ?

bottom of page