מה העתיד של חדשנות חברתית טכנולוגית בישראל ?

בסופ"ש האחרון נערך "AHA - הפסטיבל הראשון למנהיגות השתתפותית" שעסק בחדשנות חברתית וטכנולוגיות שונות בתחום, ומחר (יום שלישי ה-20 לחודש) תערוך "ישראל דיגיטלית" במשרד לשוויון חברתי כנס בינלאומי ראשון מסוגו במטרה לחשוף את המהפכה הדיגיטלית בישראל תחת הכותרת "מחברים אל המחר" סביב הנושאים של חינוך, רפואה, כלכלה, עירוניות ובכלל סביב תפיסה כללית של טרנספורמציה דיגיטלית - מגמה שהולכת ומתחזקת בתקופה האחרונה.

בספרו הידוע שפורסם בשנת 2005 "העולם הוא שטוח" שוטח העיתונאי והפובליציסט האמריקני תומאס פרידמן את משנתו לגבי "העידן השלישי", עידן שמתחיל בעיניו משנת 2000 - ראשית ימי האינטרנט. להבדיל מהעידנים האחרים הוא מאופיין: - בהתעצמותם של יחידים, היכולים לשתף פעולה (או להתחרות זה בזה) לא רק במגרש המקומי אלא גם במגרש הגלובלי. - במגוון המשתתפים – יחידים מכול רחבי קצוות הגלובוס חווים העצמה עם ההתחברות לרשתות התקשורת והמידע. עידן זה מאפשר להמונים לתקשר, להשתתף ולשתף פעולה יחד בסדרי גודל שלא נראו לפני כן בעולם כשאנשים מכל צבעי הקשת האנושית מצטרפים ל"משחק" בהדרגה. בנוסף סוקר תומאס את הגורמים, התהליכים, והאירועים מתחומים שונים (טכנולוגיה, כלכלה, חברה, תרבות, פוליטיקה וכ"ו) שעיצבו ומעצבים גם ברגעים אלו ממש את העולם - משטחים אותו תוך יצירת השפעות מרחיקות לכת על חיינו היומיומיים ויצירת שינויים מרחיקי לכת במדינות, חברות, וארגונים שלמים.

מתוך AHA - הפסטיבל הראשון למנהיגות התשתתפותית שנערך בסופ"ש האחרון

ארגוני תשתית ואסטרטגיה בישראל משקיעים כיום משאבים רבים על מנת לעודד ולקדם "חדשנות (וטכנולוגיות) חברתית" בארגונים ובמגזרים שונים להלן מספר דוגמאות מצומצם מהתקופה האחרונה: - רשות החדשנות של ישראל השיקה לפני כחצי שנה מענק שמטרתו לעודד חדשנות טכנולוגית המוכוונת לאתגרי המגזר הציבורי עם תמיכות בתקציבים שנעים בין 300,000-4,000,000.

- הג'וינט ישראל מוציא מכרז אתגר עם תקציבים של 250,000-75,000 ש"ח לטיוב הממשקים בין הממשל לחברה האזרחית.

-אם הינך רוצה להיות מנכ"ל איזורי אז בימים אלו נערך תהליך גיוס עבור חמש משרות אחרי שבשנת 2018 אישר שר הפנים הקמת 5 אשכולות אזוריים חדשים לבקשת הרשויות המקומיות. אשכולות אלה מצטרפים ל-5 אשכולות שפועלים ב-5 השנים האחרונות בגליל ובנגב במטרה להביא לפיתוח אזורי וקידום שיתופי פעולה בין הרשויות המקומיות תוך איגום משאבים וקידום ראייה מרחבית.

- עמותת Startup Nation Central מתחילה לאגד ורטיקל נוסף בעולם הסטארטפים סביב התחום של "תעשייה 4.0" - המכון הישראלית לחדשנות שהוביל במשך כמה שנים את הפעילות המוצלחת של EcoMotion - שהוקם במטרה לקדם את פיתוחה של פעילות יזמית רב-תחומית רחבה בתחום התחבורה החכמה ולמצב את ישראל כסביבת פיתוח וניסוי אטרקטיבית בתחום ממשיך לתחומים של חינוך, רפואה ו-AgriTech - סטארטאפים בתחום של חקלאות

- בימים אלו ועד תחילת חודש דצמבר פתוח הקול קורא למחזור השני של תוכנית ההאצה למיזמים חברתיים במסגרת ההאב החברתי של ישראל - "הכוורת" של הג'וינט וישראל וקרנות הביטוח הלאומי עם מענקים של עד 200,000 ש"ח. בנוסף קרנות אימפקט חברתיות (שמשקיעות במיזמים ובארגונים במטרה להניב תשואה חברתית או סביבתית מדידה, לצד תשואה כלכלית) גם הן אינן נחות על זרי הדפנה ולפני הנתונים שבידי ארגון GIIN - גודל השוק העולמי של השקעות בתחום עומד כיום על 228 מיליארד דולר ובישראל סביב ה-260 מיליון דולר. אז כולם מעודדים, משקיעים ובנקודה זאת עולות השאלות: במבט לאחור, מה כבר השתנה במבנים הארגונים והחברתיים העכשוויים בהם אנחנו נמצאים כיום ? - כמה חדשנות ותהליכי התחדשות כבר אפשר למצוא בהם ? - מהי המטרה של אותם מבנים חברתיים וארגונים - את מי הם משרתים ועבור מי באמת הם נוצרו ?

- מהן הסיבות השונות ודרכים שמאפשרות לסטארטאפים - הארגונים החדשים - לייצר ולהפיץ כל כך הרבה ערך ?

- מהם סוגים שונים של טכנולוגיות (חברתיות, אלקטרוניות, ודיגיטאליות) שיכולים לתת תמיכה ותשתית ליוזמות החדשות ולשפר משמעותית את המערכות הקיימות.

על הכותבים:

דרור נוי הוא יועץ לחדשנות חברתית,

שותף מייסד של Yumajai וזרז בארגון CommAgain

​​ רעי דישון הוא מייסד/חבר ב-CommAgain ארגון תשתית לקהילות ותרבות קהילתית ובמקביל הפורום המקצועי והוותיק (2014) בארץ בתחום.