מה בין קהילות פייסבוק לקהילות עובדים - 5 נקודות לדיון
המדיה החברתית ופלטפורמות הסושיאל' תקשורת פנים ארגונית וניהול פרוייקטים השונות מתחילות לחלחל אל תוך הארגונים השונים ולהיות נפוצות לא רק בחברות הסטארטאפ הצעירות - אנו שמחים הפעם לארח את אריק רייזר בפוסט סביב התחום של קהילות פנים ארגוניות שהולך וצומח לו. (רוצים גם להתארח בבלוג - מוזמנים ליצור איתנו קשר)
קבוצות הפייסבוק תוססות, זו עובדה. הסביבה הקהילתית הנוצרת ברשתות החברתיות מראה איך אפשר לייצר מערכות יחסים של אמון, תקשורת טובה, שיתוף, וחברויות וירטואליות בין חברי הקהילה. גם אנשי הארגונים נמצאים בקבוצות, הם מסתכלים בעיניים כלות על היחסים הקהילתיים הנוצרים, מבינים את היתרונות ורואים את ההזדמנויות - "אם זה עובד בקבוצות הפייסבוק, והעובדים גם כך נמצאים שם, למה לא להעתיק את ההצלחה אל תוך הארגון?"
מתברר ששיכפול ההצלחה של קהילות הפייסבוק להקמה של קהילות עובדים הוא לא כל כך טריוויאלי ולא מעשי. חוץ מהמילה 'קהילה' בשני המושגים אין הרבה משותף בין שתי הקבוצות.
את הטיעון הזה אנסה להוכיח בחמישה אתגרים העומדים בפני ארגונים הרוצים לפתח קהילות עובדים, אתגרים אשר לא קיימים בקבוצות הפייסבוק.
1# מחויבות
בפייסבוק המשתמש בוחר להתחבר לקבוצה, יוזם את החיבור ולוחץ על כפתור ההצטרפות. בכך נוצרת סוג של מחויבות שלו מול הקהילה. בארגון העובד מצורף לקהילה. עבור העובד, מישהו הכניס אותו לקבוצה שהוא לא ביקש להשתתף מסיבה שלא ברורה לו. חוסר הבנה של מטרת הקהילה יחד עם צירוף לקבוצה שהוא לא ביקש להתחבר יוצרים נקודת פתיחה נמוכה, ולא מאפשרים ליצור רמת מחויבות גבוהה לקהילה.
- ארגונים צריכים ליצור את המחויבות של העובדים לקהילה
2# ערך מוסף
אנו מוקפים בתוכן. מתוך כל העושר התוכני הסובב אותנו אנשים בוחרים להתחבר לקבוצות מסוימות כי זה נותן להם משהו. הם מקבלים ערך מוסף בדמות חיבור לאנשים בעלי אותו תחום עניין, מקורות מידע שיכולים לעזור להם, מקום להתייעץ, רצון להשתייך לקבוצות פופולריות ועוד.
בארגון הערך לא ברור. לרוב העובדים לא מבינים מה יוצא להם מהחיבור לקהילה ועבורם זה עוד כלי שמתווסף לרשימה ארוכה של מערכות מידע הקיימות בארגון.
ארגונים צריכים לאתר מה ה-אמי"לי (אז מה יוצא לי מזה, WIIFM) עבור העובדים ולספק תכנים בהתאם.
#3 מטרת הקהילה
קבוצות הפייסבוק מוגדרות כקהילות פנאי, חיבור והשתתפות בקהילות כחלק מפעילויות אותם הם בוחרים לבצע בזמנם החופשי. בארגונים הקהילות מוגדרות כלי עבודה כחלק מסביבת העבודה הדיגיטלית (Digital Workplace). ערוץ תקשורת דו כיווני ומאובטח המאפשר להם ליצור סביבה של שיתופיות, חיבור לעמיתים, תמיכה הדדית, למידה מניסיונם של אחרים ועוד. השימוש בקהילה ככלי עבודה שונה מהותית משימוש פנאי בכל ההיבטים הקיימים.
ארגונים צריכים ליצור בקרב העובדים את ההבנה כי הקהילה נועדה לעזור להם בביצוע העבודה והמשימות שלהם.
4# הקצאת זמן
היות וקהילות פייסבוק מוגדרות כקהילות פנאי, אין שום בעיה לחברים לנצל את זמנם החופשי בקריאת הפוסטים והשתתפות בדיונים. כל אחד בוחר לחלק את זמנו החופשי כרצונו.
בארגון העובדים צריכים לעשות את עבודתם, לבצע את המשימות שלהם, ולעמוד בלוחות הזמנים או במדדי הביצוע. כאשר קהילה בעבודה לא נותנת להם משהו מוגדר, הם לא יכנסו. עבורם זה יהיה בזבוז זמן יקר שיכול למנוע מהם לעמוד ביעדים שלהם . הם פשוט לא יכנסו.
ארגונים צריכים לתקשר לעובדים שלהם שקהילה מצליחה היא מקור ידע חשוב שהשימוש בה היא חלק מתהליכי איתור המידע אותו צריכים העובדים בעבודה השוטפת.
5# מבנה הרשת
קהילות פייסבוק צומחת מלטה למעלה. ככל שיותר חברים מצטרפים, כך גדלה כוחה של הקהילה והפופולריות שלה.
בארגונים זה הפוך, למעלה למטה. אם תהיה נוכחות אקטיבית של מנהלים כך העובדים יבינו כי הארגון לוקח ברצינות את הקמת הקהילה ויותר ויותר עובדים יצטרפו (או יסכימו שיצרפו אותם).
כאשר הקהילה בארגון קמה ללא השתתפות מנהלים, זה מוריד את חשיבות הקהילה בעיני העובדים ועבורם זו עוד אחת מיוזמות הארגון.
ארגונים צריכים לאתר ו"לגייס" מנהלים שיהיו נוכחים בקהילה וישתתפו בה (גם אם השתתפות מינורית, העיקר שהעובדים יודעים שהם שם)
על חמשת האתגרים שהוצגו צריך להוסיף אלמנטים נוספים לפיתוח קהילות עובדים: צורך בחיבור הקהילה ליעדי הארגון: הגדרת מטרות ארגוניות, יעדים עסקיים, הבנת חשיבות התרבות הארגונית ועוד.
לסיכום, נקודות השוני מחדדות את ההבדלים המהותיים בין קהילות פייסבוק וקהילות עובדים. הפער בא לידי ביטוי בכל אספקט ומציג תמונה ברורה שקהילת עובדים היא ישות בפני עצמה, ותוכנית הפעולה להקמת קהילות עובדים שונה לחלוטין מול קהילת פייסבוק. כמעט בלתי אפשרי להקים קהילות עובדים על סמך ניסיון בהקמת קהילות פייסבוק. הקמה ופיתוח של קהילות במקום העבודה מצריך ניסיון ייחודי של פיתוח קהילות עובדים והבנה של התנהלות ארגונית.
אריק רייזר - מלווה ארגונים בתחום Digital Collaboration - שיתוף פעולה וידע בין עובדים בעזרת כלי דיגטל, תהליכי אימוץ רשתות חברתיות פנים ארגוניות ופיתוח קהילות עובדים -